משורר ועוד כמה דברים A Poet & some
  http://www.raananbt.022.co.il
רענן בן-טובים
יום ש', ג’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לרכישת ספרים  |  הצטרף לרשימת תפוצה ועדכונים  
אודות "בבל", ספר השירה החדש של המשורר ועורך הדין רענן בן-טובים, העוסק בתחלואיו של המשפט הפלילי, הרשעת החף מפשע, חזקת החפות, חזקת האשמה, הספק הסביר וטחנות הצדק הגורסות באבניהן את הבאים בשערי המערכת הפלילית, נאשמים, סניגורים, תובעים ושופטים גם יחד. לאלת הצדק מיוחד תפקיד מרכזי במחזה הסוריאליסטי הנפרש בפני הקוראים מעל דפי הספר.

בבל * * ספר שירה חדש המתוכנן לצאת לאור במהלך 2014 אודות במשך שנים רבות בהן עסקתי באפולוגטיקה ובניהול משפטים כסניגור, הייתי עד להפיכתה של חזקת החפות (presumption of innocence) לחזקה של אשמה (presumption of guilt); לכך שנאשמים, באמצעות סניגוריהם, צריכים להוכיח את חפותם במקום שהמדינה, באמצעות התביעה, תעמוד במושכלות ראשונים של חתירה לגילוי האמת והוכחת האשמה מעל ספק סביר; לנסיון להשיג הרשעה כמעט בכל מחיר וחרף ראיות מזכות; ובמקרים רבים מדי, לכך שבית המשפט שיתף פעולה עם עמדת התביעה כחלק מאותו משחק פלילי מרוקן מקורטוב של צדק. מנגד, הוצרו ומוצרים גבולות ההגנה שיכול סניגור לספק ללקוחו. הסניגורים עובדים בידיים קשורות מאחורי הגב, ותיק אחר-תיק דומה שככל שהאזיקים האלה מתהדקים יותר, כך קלה יותר תחושת האחריות שיש לסניגור כלפי הנאשם הבא בתיק הבא. להט הצדק מתעמעם ומוחלף במשהו אחר, רווחי יותר, המצליח לשכך את תחושת התסכול מההגנה הלקויה שניתן לספק ללקוח. תוך זמן קצר של ככה וככה אתה מוצא את עצמך הופך לחלק מהזרם, אסופה של שחור ולבן שאצה מאולם לאולם, מבית מעצר לכלא ומשם למשרד, וחוזר חלילה, רק כדי לעבור את היום הבא באופן דומה ולהיטמע בשגרת תנועתה של מערכת, שמהסה הרהורים החורגים מהמסילה המחשבתית הנוהגת, ומקדמת את טיעון החפות בקמיטת מצח ובזעיפות גבה. ספר השירה בבלכאדם בעל תפיסה חברתית, אינני יכול להסכין עם אנומליה זו. אחד מתוצריו המשמעותיים של הרהור מתמשך זה הוא ספר השירה "בבל", העוסק כולו בהרשעת החף-מפשע, חזקת החפות (או האשמה) והספק הסביר במערכת הפלילית במדינת ישראל.הספר אמור לצאת במהלך שנת 2014. הוא נוקב ומלא בחשבון נפש עם חמישה אלה:- מערכת מכוונת הרשעה (תובעים, שופטים), מבלי לבדוק את עצמה ואת מי היא דורסת בעבור שרשראות מעשה המרכבה של המשפט על נתיני הנורמה, ובכלל אלה אלת הצדק (שלה תפקיד דואלי – הן כמראת האלוהים "שיוויתי יהוה לנגדי תמיד", הדורשת עשיית משפט כשהצדק הוא דרישה מקדמית ומובנה בתהליך, והן כנתינת הנורמה);- ציבור הסניגורים, שפרט למחאות פורתא (בדרך-כלל) אינם מקימים קול צעקה גדול יותר, שאין בו כדי לקעקע את המערכת אך יהיה בו כדי להתחיל להחזיר אותה אל מושכלות ראשונים;- האקדמיה, שאינה עושה די כדי לקדם את בחינת הדרך הנאותה לצמצום הרעה החולה הזו של הרשעת החף מפשע;- התקשורת, המשתתפת באותו משחק מרוקן של הרשעה או זיכוי לאור זרקורי דם הרייטינג.- והציבור הרחב, שעד שאינו נתפס בשיניה של המפלצת הרעבתנית הזו, אינו חשוף לעצם ההונאה, וכשנחשף – אינו מאמין לגודל ההונאה. פרויקט בבל אני רחוק מלטעון שהמערכת המשפטית מושחתת. כרגע, זו המערכת המשפטית היחידה שיש לנו, והיא אף טובה במגבלותיה. מדובר על משהו אחר, שורשי יותר, המכרסם בה כמחלה ממארת. זהו אופן הפרשנות של "האינטרס הציבורי", הבא לידי ביטוי בתפיסה מערכתית של אלה הסבורים שהם מגנים על הציבור מול אלה הסבורים שהאופן בו הם תופשים הגנה זו חוטאת לציבור ויש לפעול אחרת. מאזן הכוחות אינו שקול, ובמקרים רבים נאשם אשר הוגש נגדו כתב אישום משול למי נקבעה לגביו הרשעה עוד טרם שזו נכתבה. המדינה עומדת עם מירב משאביה ומטילה צל כבד מאוד, כשמנגד ניצב הסניגור, על משאביו המועטים, ותוהה כיצד הוא יכול ללמד סניגוריה בכלים דלים אלה. בשל כל זאת, צריך לנער את המערכת, להחזיר מושכלות ראשונים, להדגיש שחזקת החפות איננה חזקת האשמה, שספק סביר פועל לטובת נאשם, שחובת התביעה, עד סוף הסופות, להוכיח את האשמה מעל לספק סביר, שהרשעת החף מפשע היא אכן פגיעה מכאיבה ביותר בנשמתה של חברה עד שאין להרשותה בשום מחיר. זו היא תפיסתו של הדין העברי, שהכיר עוד מקדמת דנא בפגיעה החריפה בחברה עת אדם חף מפשע מורשע (זו מכבסת המלים הקבועה בפסקי הדין של שופטי בית המשפט העליון, שחלקם מעניקים לאמירותיהם אלה תוקף וחלקם מסתפקים במס שפתיים). צריך לומר את הדברים באופן הברור ביותר האפשרי: מצב בו אדם מורשע על לא עוול בכפו הוא מצב בלתי נסבל באורח קיצוני, וצריך לשרש אותו מאדמתה של העשייה החברתית ובכלל זה המשפטית.כשחלקים מאתנו בחברה משלמים על-כך בשנות מאסר ובכתם פלילי על מעשה שלא עשו או שמידת העונש אינה מידתית (לשני הכיוונים), הנורמה אוכלת את יושביה ומקעקעת את הבסיס להסכמה החברתית של נתיניה לקבלת פעולותיה של השררה. צריך למצוא את הדרך לדבר זה עם זה כדי שכפות המאזניים של אלה רטויה תשובנה למנוחה מאוזנת, שכן, היום, אנחנו, התביעה, השופטים, הסניגורים, האקדמיה, התקשורת והציבור הרחב, דוברים בשפות שונות, ומ"בבל" זו כולנו יוצאים נפסדים. מכאן, גם שם הספר. הספר והפרויקטאת השירים כתבתי במהלך השנים, תוך כדי ייצוג נאשמים במסגרת עיסוקי כסניגור פלילי. ככל שהזמן חלף, נוכחתי לדעת שדבר לא משתנה במערכת שלא ששה לתקן את עצמה, ועל-כן ולמרבה הצער והכלימה, עדיין אקטואליים גם היום. כנראה שבבל שלנו ממאנת להסיר את אחיזת החנק שלה. בשל כך החלטתי לאגד את השירים בספר ולקדם פרויקט שידון בהרשעת החף מפשע בהליך הפלילי במדינת ישראל.זכרו, הרשעת חפים מפשע היא פגיעה בגרעינה הבסיסי ביותר של החירות האנושית, שאף לא אחד ואחת מאתנו מחוסנים ממנה. בחיים האלה חובה עלינו להיות ערים לכרסום בזכויותינו הבסיסיות ולהיאבק על זכותנו לחירות, כדי שלא נתעורר יום אחד ונגלה שבחוסר מעשה ובשתיקתנו הפקרנו את עצמנו לרוח זרה, שבמקום להוביל אותנו לחברה צודקת יותר, נושבת בעמוד האש אל תוך השיירה החברתית ושורפת בה. כשזה יקרה, שום שיר לא יעזור.אתם צריכים להבין את זה, את המשמעות לגביכם כציבור וגם כאנשים פרטיים, ואתם צריכים להיות משתתפים פעילים בפרויקט הזה כדי שההליך הפלילי יהיה לכם גם מגן מפני הרשעת שווא ולא רק חרב עיוורת, שאיננה מבחינה כראוי בין אשם לבין חף מפשע.הזמן, לפיכך, הוא עתה. רענן בן-טובים מדי פעם יפורסמו שירים מתוך הספר (דף ראשי - לשונית נושא "בבל"), וגם מכאן:אות מתההחייאה שנת האנשים הישריםהבל טרום טרום-השקה התקיים ביום 19.12.2012 במרכז האקדמי למשפט ולעסקים במסגרת כנס אקדמי בנושא הרשעת חפים מפשע. השיר הבל פתח את ערב העיון במעמד ההודאה אשר נערך במכללת ספיר ביום 25.03.2014 לרגל יום החפות הבינלאומי.