משורר ועוד כמה דברים A Poet & some
  http://www.raananbt.022.co.il
רענן בן-טובים
יום ש', ג’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לרכישת ספרים  |  הצטרף לרשימת תפוצה ועדכונים  

תיאור העבודה, כפי שהופיע בתערוכה: הדרך THE WALK האם אפשר ליצור מתוך אַ-? מתוך אֵין? מתוך אַיִן? התשובה על-כך חייבת להיות שלילית. אין כתיבה בלי קריאה. אין הבנה בלי נסיון. אין יצירה בלי הכר המתאים לה. העבודה "הדרך THE WALK" מציבה בפני הצופה אירועים משמעותיים מקיץ 2012 ולצידם שירה מחאתית-פוליטית, הניצבת בצד הדימויים אך אינה מנותקת מהם. הצבת השיר מחוץ לדימוי אינה מקרית. היא נעשתה כדי ליצור אשליה של הפרדה בין הסוגה של הצילום לסוגה של השירה, משל עומדות אלה מול אלה בפני עצמן, כשבין אלה ניצב חלל היוצר מכשול ממשי ולא רק רעיוני. עיון בשירים ובדימויים חושף את האשליה ומגשר בין השיר לדימוי ובין הדימוי לשיר, באמצעות היקש עצמי שעורך הצופה בין אלה. סמיכות ההצגה מסייעת לתהליך ההיקש בין השיר לדימוי הרלוונטי, אולם, על-מנת להקשות על החיבור המיידי בין השיר הפרטני לדימוי הפרטני והתכתבותם זה עם זה, הונחו אלה במקום אחר מהמקום המתבקש, לכאורה, שהוא זה לצד זה. כך, לדוגמה, הונח השיר "קוביה של עץ" בסמוך לדימוי "ניצוצות Sparks", והרחק מהדימוי המתבקש "אפור על אדום Grey over Red"; השיר "ניצוצות" הונח בסמוך לדימוי "אפור על אדום Grey over Red", והרחק מהדימוי המתבקש הנושא את שם השיר; והשיר "מותר", שאינו מדבר באופן ישיר על הנראה מתוך הדימויים (אלא נמצא, לכאורה, על תקן "הדיווח העתונאי היבש" ונבחר בשל היותו "אובייקטיבי", יחסית לשאר ולדימויים), הונח מחוץ לגבולותיה המיידיים של העבודה, מבלי לציין האם הוא מתייחס ל- "אשה-מלאך She-Angel" [שהוא חלקו השני של הדימוי המשולב (Despair & Hope)] או לדימוי "הדרך/הצעדה The Walk" על המגדלים הניבטים מתוכו באופק הצעדה או לכל העבודה או שאינו מתייחס לדימויים כלל ומנותק מהעבודה כולה. השירים אף הודפסו בגדלים שונים במכוון כדי להעמיק את השוני ביניהם, מחד, ולא לשייכם לגדלי הדימויים, מאידך. אם יצירת א- אפשרית, הצופה לא ייטה לחבר את השירים לדימויים ולהפך, וגם לא להתייחס אליהם כאל מקשה אחת. יצירה מתאפשרת מתוך הצורך שבמילוי חוסר, והיא מתאפשרת רק אם היא נסמכת על נקודת משען, כר התייחסות, הנובע מאבחון החוסר בתוך המכלול. האין אינו חוסר אלא הוא עומד בפני עצמו כניהיליזם טהור. בתור שכזה, אין הוא יכול להוות כר ליצירה. באמצעות השירים והדימויים הטעונים של ארועי קיץ 2012, מומחשת התשובה לשאלת האין, באופן מהדהד. רענן בן-טובים הוא משורר, צלם אמנותי, עורך-דין ופובליציסט, המשלב בעבודותיו את תחומי המדיה החזותית והמלה הכתובה, ויוצר, אגב כך, אמירה חברתית רלוונטית ונוקבת. הדרך The Waik מותר עֹנִי חָדָשׁ נָפַל פֹּה כְּבוּעָה שְׁקוּפָה, וְהִתְחַפֵּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מִתַּחַת לְפָנֶיהָ הַרְמוּסִים שֶׁל הָאֲדָמָה. זֶה לֹא הָיָה מָן מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁלְּפֶתַע מִילָא שְׂדֵרוֹת, רְחוֹבוֹת וְכִכָּרוֹת, שֶׁלְּפֶתַע נוּגְעוּ בְּזֵעַת אָדָם, וְשָׁם דָּם אֶחָד, מֻתָּר לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנָה; וְשָׁם עַם אֶחָד, מֻתָּר לְאֹרֶךְ וּלְרֹחַב כָּל הַיְּרִיעָה; וְזֶה דָּם אֶחָד וְעַם אֶחָד וְלוֹ צַעַר מְשֻׁתָּף שֶׁמַּתְחִיל אֶת הַחֹדֶשׁ מִלְּמָטָּה, וּמִסְפָּר יָמִים לְאַחֲרָיו נְצִיבֵי מֶלַח נְמֵסִים, דְּמָעוֹת מֵעֵינַיִם רַבּוֹת וּמֻשְׁפָּלוֹת מַבָּט, מַרְווֹת בִּשְׁקִיפוּת מִתְעַכֶרֶת אֶת מָסָךְ הָאֲדָמָה, וּבִמְקוֹם פִּטְרִיּוֹת צָצִים אֲנָשִׁים, וְהִנֵּה הֵם עֲנִיִּים בְּהַפְתָּעָה, וְהֵם נוֹשְׂאִים אֶת עֵינֵיהֶם מַעְלָה אֶל קַו הָאֹפֶק, שֶׁאֶת בִּטְנוֹ פּוֹצְעִים מִגְדָּלִים מַבְרִיקִים, שֶׁמֵּרָאשֵׁיהֶם רוֹאִים אֵיךְ בְּיוֹם בָּהִיר וְשִׁמְשִׁי צָצוֹת פִּטְרִיּוֹת כְּפֶלֶא, שֶׁמֻּתָּר לִקְטֹף. אשה מלאך She angel אפור על אדום Grey over Red קוביה של עץ קֻבִּיָּה שֶׁל עֵץ. אָדָם עוֹלֶה לְדַבֵּר. בְּיָדוֹ מִיקְרוֹפוֹן, עֵינָיו אֵשׁ בּוֹעֶרֶת. הוּא מְדַבֵּר לָעִנְיָן. הוּא אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים נְכוֹחָה. הוּא מְנֻמָּק כִּדְבָעֵי וְעִמּוֹ תִּלִים שֶׁל מוּסָר מְסֻדָּר הוּא טוֹעֵן דָּבָר דָּבוּר עַל אוֹפַנָּיו. הוּא זוֹכֶה לִתְשׁוּאוֹת. הוּא יוֹרֵד. אֶל חֵיק הַקָּהָל הוּא שָׁב, רַק שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו אֲבוּקָה אֱנוֹשִׁית מִשְׁתּוֹלֶלֶת בְּלַהַט קְרָב. ניצוצות Sparks ניצוצות תִּקְוָה זֶה טוֹב. מְעַט תִּקְוָה זֶה מְצֻיָּן. זֶה עוֹזֵר לְהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים עַד הַמָּוֶת. הַרְבֵּה תִּקְוָה זֶה רַע. טָמוּן בָּזֶה כֹּחַ, שֶׁיָּכֹל לִנְטֹעַ מַחְשָׁבוֹת בְּלֵב אֲנָשִׁים שֶׁאֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת אַחֶרֶת. נִיצוֹץ – זֶה כְּבָר מְסֻכָּן. הַפּוֹטֶנְצְיָאל, לְמַעֲשֶׂה, אֵינְסוֹפִי. הוּא יָכֹל לְהַבְעִיר תִּקְווֹת לְאֵשׁ גְּדוֹלָה שֶׁתְּכַלֶּה אֲנָשִׁים כָּכָה בְּאֹפֶן אַקְרָאִי; שֶׁבִּמְחִי יֵאוּשׁ בּוֹעֵר תְּקָרֵב אֶת שׁוּלֵי הַהַכָּרָה שֶׁל אִישׁ וְאִשָּׁה אֶל הֲבָנָה שֶׁכְּשֶׁאֶקְדָּח הַמַּדְבֵּקוֹת בְּסוּפֶּר לְלֹא מְחִירִים מַתְחִיל לְהִשְׁתַּגֵּע, הוּא מַדְבִּיק אֲנָשִׁים עִם גַּבָּם אֶל הַקִּיר וְהַמְּקוֹמוֹת הַשְּׁמוּרִים מֵרֹאשׁ וּלְמַפְרֵעַ מַפְסִיקִים לִהְיוֹת מְסֻמָּנִים בְּתָוִית שֶׁל חַסִין מֵאֵשׁ; וְזֶה לֹא מַתְאִים לְאֵלֶּה שֶׁהֻרְגְּלוּ לַחֲשֹׁב שֶׁאֶפְשָׁר לְסַמֵּן בְּנֵי-אָדָם לָנֶצַח. לָכֵן, הַמִּשְׁטָרָה יוֹדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהַשִּׁלְטוֹן מוֹרֶה לָהּ לְרַסֵּן נִיצוֹצוֹת, וְלָכֵן - לָכֵן אַתֶּם אַל תִּתְּנוּ לָהֶם לְרַסֵּן לָכֶם ת'נִיצוֹצוֹת. © כל הזכויות שמורות לרענן בן-טובים