משורר ועוד כמה דברים A Poet & some
  http://www.raananbt.022.co.il
רענן בן-טובים
יום ו', ו’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לרכישת ספרים  |  הצטרף לרשימת תפוצה ועדכונים  
בקיץ 2011 דיברו על מהפכה, אבל זו היתה מחאה חברתית עזה שלא גלשה לתחום המרי האזרחי. בקיץ 2012 איבד השלטון את עשתונותיו ושיסה משטרה בורה ואלימה במפגינים, שזעמו על שהדמוקרטיה חומקת מבין אצבעותיהם ומאבדת עצמה לדעת. ביום חמישי האחרון 28.06.12 התכנסו משוררים ומשוררות בבית הסופר בתל-אביב ונפתח מיקרופון לשירת מחאה בשם "רשות הצעקה". בחרתי לקרוא שיר שכתבתי בקיץ שעבר, המזהיר מפני תוצאותיו של עיוורון משני הכיוונים. קראנו שם את קול ההמון במלים שיודעות לצעוק, גם כשהן נאמרות בשקט. כדאי שהשלטון יקרא ויפנים - כל שהוא צריך זה להקשיב ואז לעשות בהתאם לרחשי בטנה של החברה. ההפך מלשלח קלגסים לתוכה.
22:13 (29/06/12) רענן בן טובים

דיבורים על מהפכה הם רושמים מהפכה מטעם עצמם. חושבים שכך מהפכה מתרחשת בגירודי גב הדדיים, בפליית מלח שמגיע משקיות ארוזות של סופרמרקט. אין פעימות לזמן כשהוא אינו מתגרש מכפות הרגליים שאינן יודעות כבר להבחין בין אדמה למים מלוחים, שיכתימו את בארות הנפש השבעה הבטחות, וירעילו את כל השאר בנטפים אדומים, בטיפות יבשות. אחר-כך אפשר להתכנס בצל קורת מבנה היסטורי ולהכריז: נצחון! לחכך גב אל גב, לחייך בשיניים צחורות כמו גופות המלח שעמדו בשורה הראשונה, ופונו בהוראת הקנצלר החדש לפאתי המבואה, שאליהן מגיעים רק בראש מורכן פעם בשנה ובקבוצות מאורגנות. הם רושמים מהפכה ומכריזים עליה ברמקול שנלקח בהשאלה מחנות השכרות, ומחר צריך להחזיר את הציוד בשעה שמונה ושלושים או שהחגיגה תיקנס בעוד מאתיים שקלים חדשים-ישנים. כשהיא תקפוץ לביקור בית, הם יהיו מגורדים עמוק גב אל גב וינפנפו מולה במלה מפוגרת מול חיה שאינה יודעת קרוא וכתוב. הם יגידו: הנה, אבל זה כבר לא ישנה, כי כשהיא מגיעה היא פוערת פה, חושפת ניבים מצחינים וטורפת מכל הבא ליד. רענן בן-טובים קורא את "דיבורים על מהפכה" בבית הסופר בערב שירת מחאה 22.06.2012 "רשות הצעקה" - ערב שירת מחאה בבית הסופר בתל-אביב בהשתתפות המשוררים: אמיר אור (שגם הנחה את הערב), דניאל באומגרטן, אלי אליהו, סיגל בן-יאיר, ענבל אשל כהנסקי, דוד ברבי, שי אריה מזרחי, רענן בן-טובים, עדי עסיס, ענת לוין, אורנה ריבלין ואחרים. לאלבום בפייסבוק למאמר בעקבות סוף השבוע האלים 22-23.06.2012 בקיץ 2011 דיברו על מהפכה, אבל זו היתה מחאה חברתית עזה שלא גלשה לתחום המרי האזרחי. בקיץ 2012 איבד השלטון את עשתונותיו ושיסה משטרה בורה ואלימה במפגינים, שזעמו על שהדמוקרטיה חומקת מבין אצבעותיהם ומאבדת עצמה לדעת. ביום חמישי האחרון 28.06.12 התכנסו משוררים ומשוררות בבית הסופר בתל-אביב ונפתח מיקרופון לשירת מחאה בשם "רשות הצעקה". בחרתי לקרוא שיר שכתבתי בקיץ שעבר, המזהיר מפני תוצאותיו של עיוורון משני הכיוונים. קראנו שם את קול ההמון במלים שיודעות לצעוק, גם כשהן נאמרות בשקט. כדאי שהשלטון יקרא ויפנים - כל שהוא צריך זה להקשיב ואז לעשות בהתאם לרחשי בטנה של החברה. ההפך מלשלח קלגסים לתוכה.